אברך לומד בישיבה, ומשתתף גם בשיעוריו הקבועים של המג"ש המפורסם בשיעוריו הנפלאים השופכים אור על כל הסוגיא. השתתפות האברך בשיעורים, חשובה גם למג"ש, כי בשאלותיו המחכימות הוא מוסיף הרבה לבהירות השיעור.
באחד הימים היה לאברך מינוס בבנק, והיה צריך לדאוג להלואה גדולה לכסות את המינוס. לא היתה לו ברירה ורצה ללכת בעת השיעור, כדי לדאוג לכסף, כי ידע שבזמן זה יכול הוא לקבל הלואות מאנשים שונים.
כשעמד על מפתן פתח הישיבה כדי לצאת, פגש בו המג"ש ואומר לו בדרך שאלה 'בוודאי אתה נכנס לשיעור, כן?', השיב לו האברך כי אין לו ברירה וחייב לדאוג לכסף ועכשיו יש לו מקום לקבל הלואה, ודחוף לו הכסף מאוד, המג"ש שהשתתפות האברך היתה נחוצה לו, השיב לאברך: 'אל תדאג, תיכנס לשיעור, ואחר השיעור אלוה לך הכסף מכספי'. השיב האברך למג"ש 'הרי יש בזה חשש רבית, שאתה מלוה לי כסף רק כדי שאכנס לשיעור'. חזר בו המג"ש ואמר 'אני מלוה לך את הכסף גם אם לא תיכנס לשיעור, ואינך צריך להיכנס לשיעור'.
האברך לא נרגע מזה, וחשש אולי בכל זאת יש חשש איסור, והתקשר למורה הוראה לשאול האם מותר לו ליכנס לשיעור או שיש בזה איסור.
תשובה:
אם המג"ש לא היה חוזר בו, היה בזה איסור.
אבל אחר שחזר ואמר שאינו מחייבו ליכנס לשיעור, אין בזה איסור, ומותר לו ליכנס לשיעור.
