גביר אמיד מנהל בביתו גמ"ח ומלוה כסף לאנשים, אולם מרוב רגילות וכן מאי ידיעת ההלכות על בוריים, רגילים הרבה לווים לשבח את המלוה ולומר לו דברים טובים על ההלואה. המלוה שיודע שיש בזה איסור רבית, אינו מוצא מנוח לנפשו, וחושש שיצא שכרו בהפסידו, כי אף שמלוה כסף לנצרכים, הרי מצד שני הוא מכשילם באיסור רבית דברים, ומה יעשה לינצל מחשש איסור.
תשובה:
יעשה אחד משני העצות.
א. ירגיל את עצמו לומר ללוה בעת קבלת הכסף 'אני שמח להלוות לך, אבל אל תאמר לי תודה כי זהו רבית דברים', ובכך קיים מצות הלואה למהדרין וגם לימד את הלוה הלכה למעשה בהל' רבית.
ב. יקנה את כל כספי הגמ"ח לחבירו, באופן שהכסף יהיה באחריותו המלאה של חבירו, שאם יהיה אונס יצטרך חבירו לשלם, ויאמר לכל לוה שהכסף אינו שלו אלא של חבירו, והם מתחייבים הכסף לחבירו, באופן זה אף שאומר לו יישר כח אין בזה איסור.
