לוה שהכיר טובה למלוה על ההלואה הגדולה שנתן לו ועזר לו בעת דוחקו, שלח לו במייל מכתב, ובו משבחו ומוקיר לו על טוב ליבו בהלואה שנתן לו בפרט, ועל גודל מעלותיו בכלל.
לשאלת חביריו 'הרי אסור לשבח את המלוה', השיב בתום לבבו 'הרי האיסור לשבח את המלוה הוא רק משום רבית דברים, וכאן איני משבחו בפי אלא בכתב, ואין כאן דיבור, ולא מצינו שאסרו חז"ל רבית בכתב'. ועוד הוסיף 'הרי גם כתב אין כאן, שהרי שיטת הרבה פוסקים שכתיבה במייל אינה נחשבת כתב לענין שבת ושאר דיני תורה, וא"כ הרי לא עשיתי כלום, ולמה יהיה כאן איסור רבית'.
האם יש אמת בדבריו.
תשובה:
יש בזה איסור גמור.
אמנם האיסור הוא רק כרבית דברים ולא יותר, והיינו דלפני ההלואה ואחר הפרעון מותר לשבחו בכתב אם אינו מפרש שזה בגלל ההלואה, וכמבואר בפוסקים שמותר ברבית דברים.
וכן האיסור הוא רק אם הכתב יגיע לידי המלוה, אבל מותר לשבחו בכתב בפני אחרים, וכמו רבית דברים, שפסק בשו"ע הרב שהאיסור הוא רק לשבחו בפניו.
